הדיון בתיקים שבכותרת אוחד בפני.
תביעה 43031/07 היא תביעה שהוגשה ע"י רחל פלינט (להלן:
"פלינט"), כנגד יהושע ברנדל (להלן:
"יהושוע") ו-ב.פ.ר סוכנויות בע"מ (להלן:
"ב.פ.ר").
בתביעה זו עתרה פלינט כבעלים רשומים, במשותף עם יהושוע, לפירוק השיתוף בנכס ברחוב ביאליק מספר 4 בתל-אביב-יפו (להלן:
"הבית בביאליק") וכן, למחצית דמי השכירות הראויים לתקופה שמאוקטובר 2004 ועד לפירוק השיתוף בפועל.
תביעה 11342/08 היא תביעה שהוגשה על-ידי יהושוע, בנו מרדכי ברנדל (להלן:
"מרדכי") ובלהה ברנדל (להלן:
"בלהה"), כנגד פלינט ובנה ערן פלינט (להלן:
"ערן"), לפירוק שיתוף בשני נכסים נוספים: האחד ברחוב ענטבי 20 בתל-אביב - יפו (להלן:
"הבית בענטבי") והשני, נכס בקרית אריה שבפתח-תקווה (להלן:
"הנכס בקרית אריה"). בנוסף, נתבקשו באותה תביעה דמי שכירות ביחס לדירה ברחוב מעלה הצופים ברמת-גן (להלן:
"הדירה במעלה הצופים") והחזר מס הכנסה.
לתביעה זו ענו ערן ופלינט בתביעה שכנגד, בה נטען לנזק בגין משיכות מחשבון בנק, שנעשו שלא כדין על-ידי יהושוע, בקשר עם תאגיד בשם "מילניום".
הרקע למקבץ הסכסוכים הנ"ל נעוץ ביחסי שותפות שהתקיימו בעבר, בין בן זוגה המנוח של פלינט (להלן:
"המנוח"/"משה") לבין יהושוע. מערכת יחסים ממושכת זו, בת עשרות שנים שהיתה עסקית ואישית כאחת, הולידה סכסוך קשה ומתמשך בין השותפים המקוריים, משה ויהושוע, אותו המשיכו "לתחזק" בני משפחותיהם הנותרים ובמיוחד שני הבנים, ערן ומרדכי.
מיד עם תחילת ניהול התיק התרשמתי, כי לב הסכסוך מצוי בקיומם של נכסים משותפים, שניהולם המשותף הפך להיות מכביד מנשוא. זה הוליד תלונות הדדיות במשטרה, שרק הסלימו את הסכסוך.
בשלב ראשון אפוא, החלטתי להקדים ולבצע את פירוק השיתוף בשלוש הנכסים שהוצגו לעיל, על-מנת להפחית את העוצמות הרגשיות שליוו את ניהול התיק. את נושא ההתחשבנות הנלווית שבין הצדדים החלטתי להותיר לשלב מאוחר יותר, שבו הנחתי כי יופגו המתחים הקשים. לעניין זה, ראה החלטת יום 15.02.09, בה הוחל בפירוק השיתוף בכל שלוש הנכסים המשותפים: בביאליק, בענתבי ובפתח-תקווה, באמצעות מינויו של עו"ד ישעיהו מילר, ככונס נכסים. מהלך זה נעשה בהסכמת הצדדים. כך התקדם ניהול התיק, "עקב בצד אגודל", כשכונס הנכסים פועל בפיקוח בית-המשפט.
עם השלמת הליך הפירוק ניתן היה, להתרשמותי, לסיים אף את הדיון בדרישות הכספיות ההדדיות הנלוות, שיותר מכל נראו כעת (לאחר השלמת הפירוק) כספיחיו של קונפליקט שהותר. לכשעצמן, נראו לי יתר הטענות כשוליות ו"מנופחות". ואולם, לא כך סברו הצדדים כשביקשו לנהל את הסכסוך עד תום. לזכותם ייאמר, כי בסיכומיהם זנחו חלק ניכר מן הטענות שהועלו בכתבי הטענות, כך שבסופו של יום נותרו להכרעה שני עניינים בלבד, כמפורט להלן:
- דמי שכירות עבור הבית ברחוב ביאליק.
- דמי שכירות שהופקו מן הדירה ברחוב ניסנבאום בבת-ים.
סבורני, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, כי אין ממש באף לא אחד מנושאים אלה.
לגבי דמי השכירות ביחס לדירה ברחוב ניסנבאום בבת-ים הוכח, מתוך הראיות שהוצגו, כי דמי השכירות שנגבו נחשבים לחלק מפעילות התאגיד, כבסיס לחלוקת דיווידנד וכנגד אופן חלוקת הדיווידנד אין לפלינט כל טענה משמעותית. עם זאת, נתפסים בעניין זה על הודאתם, כבסיס לחיובו של יהושוע בסכום של 9,500 ש"ח וחיובה של ב.פ.ר בסכום של 4,000 ש"ח.
בעניין דמי השכירות של הבית ברחוב ביאליק 4, גרסתם של ערן ופלינט הינה כי נכס זה נתפס לשימוש בלעדי החל מאוקטובר 2004 על-ידי מרדכי, שניהל משם חברה בשם "ב.פ.ר סוכנויות" (הנתבעת 2). בכך נמנעו דמי השכירות להם היו זכאים יהושע או אלה שבאו מכוחו, מכוח היותם בעלים במשותף. ערן טוען כי פניותיו למרדכי לא נענו עד לפינוי הנכס בנובמבר 2006. לדברי פלינט, הינם זכאים למחצית דמי השכירות לתקופה זו, המוערך בסך של 96,000 ש"ח, על בסיס חוות דעתו של השמאי אלי סידאווי (מוצג 21).
ברנדל מודה כי אחסן סחורה וציוד השייך ל- "ב.פ.ר סוכנויות" (הנתבעת 2) החל מסוף 2005, אלא שלדבריו, פעל בשיתוף פעולה עם ערן. לפי עדותו, אוכסנו בבית בביאליק 4 פסולת וגרוטאות עוד קודם לכן, בהסכמתם של המנוח ויהושע, כאשר שני הצדדים החזיקו במפתחות הכניסה ונהנו מגישה חופשית למקום.
שני הצדדים נחקרו אודות גרסאותיהם בחקירות נגדיות בפרוטוקול.
מתוך הנתונים שהוצגו בפני עולה, כי המנוח נפטר בשנת 2006. מכאן, כי פלינט מנועים מלטעון כל טענה שהיא לגבי הזכות לדמי שכירות עד למועד זה. זאת, שעה שערן בעדותו אינו טוען כי למנוח היו אי פעם טענות כספיות כנגד יהושע בנושא זה. כתב התביעה עצמו מציין, כי המנוח ויהושע היו מסוכסכים עוד ב- 2004, כך שלו היו למנוח טענות כלשהן, מן הסתם, היה הוא מעלה אותן במועדן. כיוון שפלינט וערן אינם מתיימרים לתבוע בשם המנוח, חסומים הם בתביעתם לתקופה שמאוקטובר 2004 ועד ינואר 2006.
ביחס לתקופה שמינואר 2006 ואילך ועד מועד הגשת התביעה, לא קיימות ראיות מניחות את הדעת לתמיכה בגרסתו של ערן, לפיה נתקל בחוסר שיתוף פעולה מצד יהושע או מרדכי בהשכרת הנכס.
הראיות בעניין זה כלולות במוצגים 11-20 שכאמור לעיל, אינן משקפות מצב עובדתי מסוים וניתנים לפרשנות נוגדת.